מושגי יסוד בפרויקט תמ"א 38/פינוי בינוי
תמ"א 38 – תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, כאשר בעלי הדירות יהיו זכאים לזכויות בניה לתוספת של 2.5 קומות, ובנוסף לתוספת של 25 מ"ר לדירות.
על מנת להיכלל בתכנית המתאר יש לעמוד במספר תנאי סף; הבניין קיבל היתר בניה לפני ה- 1.1.1980, הסכמת הרוב הדרוש של בעלי הזכויות בבית המשותף, תכנית התב"ע מאפשרת תהליך של תמ"א 38, המבנה אינו עומד בתקן הישראלי 413 (תקן לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה), היתר הבניה הוצא לפני 1980, והמבנה לא נקבע להריסה.
תמ"א 38/2 - בחודש פברואר 2010 נכנס לתוקף תיקון 2 לתמ"א 38, המאפשר קבלת זכויות בניה מכוח תמ"א 38 גם בפרויקט של הריסה ובניה מחדש.
תמ"א 38/3 - בחודש מאי 2012 אישרה המועצה הארצית את נוסח תיקון מס' 3 לתמ"א 38, המאפשר בין היתר, תוספת של עד שתיים וחצי קומות הן בחיזוק והן בהריסה ובניה מחדש )בכפוף לאישור ועדות התכנון המקומיות).
פינוי בינוי - בעוד שתחום ה"פינוי בינוי" מוסדר במספר חוקים (חוק התכנון והבנייה, חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, חוק פינוי ובינוי (פיצויים), ועוד), פרויקט הריסה ובנייה לפי תמ"א 38 שואב את כוחו מתוכנית מתאר ארצית, ויישומו מוסדר במספר מצומצם של הוראות חוק נוספות.
על מנת שמתחם מסוים יוכרז כמתאים לפרויקט "פינוי בינוי" עליו להכיל לפחות 24 יחידות דיור. לעומת זאת, תמ"א 38/2 חל על כל מבנה שההיתר לבנייתו הוצא לפני 1980 ומצריך חיזוק מפני רעידות אדמה כאמור לעיל.
ישנו גם הבדל בהליכי התכנון של כל אחת מהתוכניות: על מנת לקיים פרויקט פינוי בינוי יש צורך בהוצאת תב"ע חדשה המתאימה למתחם הספציפי.

